בעיית הפציעות היא בעיה נפוצה ועגומה והיא נגזרת של טיפול קלוי בשרירים, אני לא מדבר על פציעות של טראומה כשמישהו מקבל מכה גסה מהיריב אלא כשהשריר נקרע מעומס ואילוץ או שהשלד קורס מפאת העומס שמאציל לו שריר קשוח .
שריר צריך שלושה דברים כדי להיות בריא ותקין: כח, שזה נראה המוטיב המשמעותי והויזואלי בקרב ספורטאים, זה מצטלם מעולה וזה מרשים, אבל ישנם עוד שני אלמנטים קריטיים לא פחות לתפקוד תקין והם הגמישות וטווח התנועה שבהם כמעט כל השחקנים ללא יוצאי דופן לוקים בחסר. היחיד שהיה גמיש עם טווח תנועה שמוכר בהסטוריה של הכדורגל הוא זלאטן איברהימוביץ', מי שזוכר את הגול עם בעיטת הטאיקוואנדו לאחור יודע שזו פריבליגיה ששמורה לו בלבד, אבל זה בזכות שהוא באמת אמן לחימה שאומן לגמישות וטווח כחלק אינטגרלי מהאימון שלו, לצורך הענין עולם הרפואה עקב אחרי זלאטן ועל "איכות המפרקים" שלו בגלל שהם היו ברמה גבוהה מאד וכמעט ללא חיכוך במהלך הקריירה.
טווח התנועה הכרחי לאיזון השריר בגלל שכשמאמנים שריר הוא מתקשה מעט ומתקצר מעט, ובזמן שהספורטאי חייב לבצע את אותם פעולות שמחייבות טווח, ברגע שבו השריר יוצא מהטווח היעיל שלו הוא פשוט נקרע. קרע בהמסטרינג למשל נגרם כי שריר הארבע ראשי מתכווץ וגורם להרמת הרגל, הארבע ראשי הוא שריר גדול מאד וחזק ואין ברירה להמסטרינג אלא להימתח ולהיקרע בסופו של דבר,כי אם היה מסוגל להימתח הוא לא היה נקרע. התנועה המוכרת של יד על הירך והרמת יד לאוויר כשזה באמצע ריצה או רצון להגיע לכדור מוכרת מאד לצערי והיא בעיה של טווח. פיתוח טווח התנועה הוא דומה מאד לעבודה בחדר כושר כשזה עניין של כל ספורטאי לבדו לדאוג לזה, טרם יצא לי לראות אימוני מתיחות קבוצתיים, ואני לא מדבר על המתיחות "כיתה ג" שעושים כדי לחמם את השריר לפני אימון או משחק, אני מדבר על מתיחות שעושות אותך זלאטן.
הגמישות של השריר תלויה בתחזוקה שלו, ופה כבר זה עניין ואחריות של הצוות הרפואי המטפל. כששריר אינו גמיש הוא לא מסוגל להכיל את הפעולה, לא לאגור כח ולא לשמור על השלד, אם נקצין את המצב שבו שריר מתקשה ונדמה אותו לא לקפיץ גדול אלא לפיגום, ברגע נחיתה או הפעלת כח גדול השריר פשוט לא מבצע את הפעולה שלו ואז כל העומס נופל על המפרק. כשאנחנו עולים את ההר אנחנו מרגישים את השריר, כשאנחנו יורדים ממנו אנחנו מרגישים את הברכיים והזעזועים.
אם ננסה לסכם שני כללים לגבי פציעות ניתן יהיה להגיד שכששריר נקרע הוא היה קצר מידי, ללא יכולת מתיחה וללא טווח, וכשמפרק נפגע זה כי השריר היה קשה מידי ולא בלם את העוצמה לבדו מה שגרם למפרק לקרוס כי אין ביכולת השלד לשאת עומסים, לצורך זה נוצרו השרירים.
חברת סניטאס מטפלת בכל שחקני מדריד למעלה מ20 שנה, בשנים האחרונות גם בקבוצת הנשים, ועל האחריות שלה לשמור על השרירים גמישים ומוכנים למשחק הבא. החברה אינה מקבלת תשלום. ביקורת ממשית ראשונה על תפקוד החברה והמטפלים שלה הייתה ב2017 מצד לא אחר מאשר כריסטיאנו רונאלדו שהאשים אותם כי בגללם הוא נפצע בהמסטרינג, גם אם רבים גיחכו, התלונה שלו לטעמי הייתה צודקת, מאז הוא לא הסכים לקבל מהם טיפול והעביר את האחריות על מטפלים אישיים שעלו לו כמליון יורו לעונה. תלונה נוספת הייתה במהלך אותה עונה של לוקה מודריץ' על מקרה דומה וגם הוא העביר את הטיפול למטפלים אישיים.
אם לשפוט את הנזקים של החברה אפשר לספור את הימים שבהם שחקנים היו חסרים, למשל, דוד אלאבה, שמשתכר כ22 מליון יורו לעונה מאז שהצטרף ביולי 21 נפצע 11 פעמים! הפציעה האחרונה שלו שהייתה בדצמבר 23 עדיין מונעת ממנו חזרה למגרש והאופטימיים אומרים שיחזור בעוד כחודשיים, בינתים סך הכל הוא היה חסר כ370 ימים. טיבו קורטואה,שמשתכר כ20 מליון אירו לעונה, בשתי העונות הקודמות נפצע 5 פעמים והיה חסר 307 ימים. ג'וד בלינגהאם שמאז שהצטרף ביולי 23 נפצע שלוש פעמים ואמור לחזור בקרוב למגרשים אחרי שסך הכל מאז שהצטרף החסיר כמעט 70 יום. הרשימה ארוכה.. ולהדגיש את הבעייתיות פציעות רבות נגרמו בעת חימום או משחקי אימון, ובעונה שעברה רובן היו בתחילת העונה!.
מעבר לנזק הישיר של השחקן והפסד הכסף למועדון זה מגביל מאד את המאמן ואת היכולת של הקבוצה להיות מי שהיא אמורה להיות לפחות על פי ההחתמות.
סניטס חתומה עד 2027 כשפלורנטינו פרס ממשיך את החוזה איתם גם אחרי הנזקים של עונה קודמת. מצד אחד זה אושר אדיר לקבל שרותי טיפול ללא תשלום אך מבחינת התוצאות בפועל בפרט כשאתה מחתים חשמלאי לפתור בעיה מכנית סיכוי גבוה שהמכונה שלך תחרוק, כמו עד היום, על זה אמר אינשטיין שלא ניתן לחזור על אותן פעולות ולקבל תוצאות שונות.
רק בריאות
הלה מדריד